״מכונסה לתוך אדרתה , כשראשה, המורם קצת, צונח על עמוד הגשר. התכלת שהציצה בסדקי עיניה היתה בהירה , כאילו לא נעכרה בדמעות מעולם ״ כך מסתיים הסיפור ״שפרה״, סוף נוראי, עצוב, בלתי נתפס, טראגי . כשחושבים על הסיפור ומנתחים כל אחד מהאירועים , שמכילים את המקרים,המעשים וההחלטות שקיבלה שפרה ניתן להגיע למסקנה שהיא אישה מסכנה, אומללה וחסרת כל . כל בחירה שעשתה היא לא באמת עשתה , נכפה עליה היא לא באמת עשתה בחירות בחייה . בנוסף , זה לא שנכפו עליה חיים מלאים בכל טוב, נכפו עליה חיי סבל . בן זוגה מת , היא הופרדה מתינוקה ולבסוף מתה, בודדה בשלג , בלי בן זוגה שמת ובלי תינוקה שנפרדה ממנו כדי לפרנס אותו . חייה האומללים , מזכירים לי את הספר ״עלובי החיים״ של ויקטור הוגו . הספר מגולל את חייהם העלובים של דמויות מן המניין ומדגיש את הפער עם החברה הגבוהה. שפרה בקלות הייתה יכולה להשתלב בספר והייתי משווה אותה אל האמה של קוזט . המסר שאני לוקח מהסיפור הזה הוא שאנחנו צריכים להעריך את מה שיש לנו גם אם עבורנו זה נראה מובן לאליו אבל עובדה של שפרה לא .
נכתב ע״י : אסף ..
שלום אסף ,
השבמחקזה חיים. כל הכבוד לך על כתיבה רהוטה, יפה ואמיתית .
אהבתי את סגנון הכתיבה, הגוון והחן .
חיים .
שלום אסף,
השבמחקכל הכבוד על הכתיבה המדהימה של המחשבטת והתחושות,
ישר כוח,
טוני
שלום אסף,
השבמחקכל הכבוד על הפירוט בתחום הרגש והמחשבה.
המשך כך, גיא שוסטר.
שלום אסף,
השבמחקיפה מאוד ומכובד
יישר כח, יוסי
תודה חבר'ס !!
השבמחקאסף .