עבודה על ״שפרה״ של דבורה בארון - ירדן אבגי

הסיפור ״שפרה״ של דבורה בארון מציג ממבט על את מצבה של האישה בתקופה זו, מצב שבו נפש האישה לא חשובה וכל מה שחשוב הוא גופה כדי שתהיה מינקת עם חלב טוב לתינוקות של אנשי המעמד הגבוה שמתייחסים אל שפרה כאל כלי ודעתי על מה שמתועד בסיפור היא שמצב שבו מנתקים אמא מבנה כדי להניק תינוק אחר יכול להעמיד אותה במצב נפשי קשה כמו שקרה לשפרה ובנקודת השבר בסיפור שבה שפרה מתחילה לבכות ניתן בקלות לראות את געגועיה לבנה ואת המשבר הנפשי שהיא עוברת מכך שמתייחסים אליה כעצם דומם וללא רגישות כאילו היא אינה בת אדם וכך ניתן לראות את מצבה העגום של האישה בתקופה זו וכך הכל הוביל אל הסוף ״הטרגי״ שלדעתי הוא המוצא היחיד של שפרה ממצבה התת-אנושי שבו היא נמצאה דבר שרק מראה יותר עד כמה נורא היה מצבה אם מוות הוא מוצאה היחיד, דבר שמבייש את החברה בתקופה זאת אם היא הובילה אדם במסלול של הרס נפשי, ע״י התייחסות אליו כאל חפץ, להרחיק אותו מילדיו ולהשפיל אותו, אבל הנורא מכל הוא לדעת שהאדם הזה הוא ״בר החלפה״ וניתן למצוא עוד אדם בכזו מצוקה שלא נותרה לו ברירה אלא למכור את גופו על מנת להתפרנס. חברה זו המתוארת בסיפור היא חברה שראויה לתיעוב על יחסה לבני המעמד הנמוך חסרי הישע שזקוקים יותר מכל לא לתמיכה כספית אלא לתמיכה נפשית ולא שירמסו את נפשם שנמצאת במצב עדין. חברה זו היא חברה לא מתחשבת שלמזלנו בחברה המתוקנת של היום לא באים לביטוי מאפיינם של חברה זו.